מאגר עצום של מסעדות כשרות בישראל ובכל העולם
במדריך הכשר
נופש וחופשות פסח לשנת 2012 התשעב, בישראל ובכל העולם. פרטים בקרוב
נופש וחופשות פסח
זמני כניסת השבת ומוצאי שבת בישראל ובכל העולם וזמני הדלקת נרות
כניסת ויציאת השבת
TJ Travel logo


שות בנושא תיירות
שאלות נפוצות בנושא נסיעות ותיירות בישראל ובעולם
התשובות לשאלות באדיבות הרב שלמה לוי, ראש ישיבת ההסדר בראשון לציון


שהאם מותר ללכת למוזיאון בשבת?
שהאם מותר לאכול במסעדה טבעונית (המגישה בעיקר ירקות) בחו"ל ללא..
שהאם צריך להדליק נרות שבת בחו"ל? (גם מי שאינה מקפידה בבית שלה?)
שכאשר אין יין כשר בחו"ל, על מה אפשר לקדש?
שמה דין עירוב בשבת, האם רלוונטי בחו"ל?
שמה הדין לגבי טיול מאורגן שחל בו שינוי במסלול במהלך הטיול וי..






האם מותר ללכת למוזיאון בשבת?
ת
אם כל עניני התשלום נעשים בערב שבת, וגם בררת מראש שאין כל פעולה של חילול שבת שנעשית בשבילך (למשל: השומר בכניסה אינו פותח דלת חשמלית עבורך), מותר ללכת למוזיאון בשבת



האם מותר לאכול במסעדה טבעונית (המגישה בעיקר ירקות) בחו"ל ללא השגחה?
ת
בעיקרון הבעיה היחידה עם ירקות היא תרומות ומעשרות, וזה לא קיים בחו"ל, ולכן בעיקרון היה מקום להתיר. אבל הבעיה היא שבמקום שאינו כשר אין כל הקפדה על כשרות ולכן יכולות להתעורר בעיות אחרות (כשרות של שאר המוצרים, שימוש כשר בכלי הבישול, הקפדה על אי עירוב מוצרים שאינם כשרים בתבשילים, זהירות מחרקים וכו' וכו'). מכאן שזו בעיה כללית לאכול במקום שאינו כשר. כל זה מלבד בעיה נוספת והיא: כיצד נראה הדבר לאנשים אחרים (דתיים ושאינם דתיים) שאדם דתי אוכל במקום לא כשר?



האם צריך להדליק נרות שבת בחו"ל? (גם מי שאינה מקפידה בבית שלה?)
ת
בוודאי שצריך להדליק נרות בחו"ל (וכי מי שאינו שומר שבת במקום אחד – לא ישמור, לפחות, במקום אחר ?!)



כאשר אין יין כשר בחו"ל, על מה אפשר לקדש?
ת
כשאין יין – אפשר לקדש על לחם. נוסח הקידוש הוא בדיוק כמו על יין, חוץ מברכת "בורא פרי הגפן", שבמקומה יברך על הלחם "המוציא לחם מן הארץ" (וכמובן שיש ליטול ידיים בברכה, לפני הקידוש). ומכיוון שהלחם הוא גם "לחם משנה" – יקח שני לחמים לצורך הקידוש. לגבי פת עכו"ם – לכתחילה עדיף שלא לאכול פת עכו"ם (גם במצבים שמותר) בשבת, אבל אם אין לו יין וגם לא פת אחרת – יכול לקדש על פת עכו"ם.



מה דין עירוב בשבת, האם רלוונטי בחו"ל?
ת
מקום שאין בו עירוב – אסור להוציא חפצים מ"רשות היחיד" ל"רשות הרבים" וההפך; וכן אסור להעביר חפצים יותר מ-4 אמות (כ-2 מטר) ב"רשות הרבים". "רשות היחיד" לעניין זה – כל מקום סגור, שיש מסביבו גדרות, מחיצות, קירות וכד'. "רשות הרבים" – מקום פתוח (כביש, גינה וכו').
בוודאי, בחו"ל עניין העירוב הוא בעייתי.



מה הדין לגבי טיול מאורגן שחל בו שינוי במסלול במהלך הטיול ויש צורך בנסיעה בשבת לצורך מעבר מעיר לעיר כאשר הנהג הוא גוי ? (אציין כי במסלול על פיו אין תזוזה בשבת)
ת
אסור להורות לנהג הנכרי לנסוע בשבת בשל שינוי במסלול הנסיעה המתוכנן. השאלה היא: מה קורה כאשר רוב הקבוצה אינם יהודים, ויהודים בודדים נמצאים בטיול, והקבוצה החליטה לנסוע בשבת ולא להתחשב ביהודים.
האם צריכים היהודים להישאר במקומם, או שמותר להם להצטרף לקבוצה? בעקרון, אם הנהג נוסע בכל מקרה, מותר לעלות על האוטובוס ולהצטרף לנסיעה. אבל האמת היא שאין זה מעשי:
א. אסור לטלטל ולהוציא מרשות לרשות (מהמלון לרחוב, מהרחוב לאוטובוס וכו') – וגם לא ע"י נכרי.
ב. בדרך כלל הנסיעה היא ארוכה (אחרת היו הולכים ברגל), ואז עוברים על איסור "תחומין". לכן בפועל לא ניתן להצטרף לנסיעה, ועל היהודים להישאר במקומם, ולהצטרף לקבוצה רק במוצאי השבת.